החלטה בתיק ת"א 23058-11-10

המבקשות (התובעות), עתרו לדחיית מועד העיון בהקלטה ובתמליל המצויים ברשותן וצוינו בתצהיר גילוי מסמכים עד לאחר חקירתם של העדים מטעם המשיבה (הנתבעת) וזאת על מנת שניתן יהיה להעמיד את טענות וגרסת המשיבה במבחן החקירה הנגדית.

המבקשות טוענות כי העמדת ההקלטה והתמליל לידי המשיבה קודם שנמסרה גרסה מטעמה, ולפני שגרסה זו עמדה במבחן החקירה הנגדית, תאפשר למשיבה להתאים את גרסתה לאמור בהקלטה ובתמליל ודבר זה יפגע במטרת ההליך השיפוטי, היינו חקר האמת ועשיית משפט צדק.

עיינתי בכתבי הטענות ואני דוחה את הבקשה.

המבקשות משתיתות את עיקר טענותיהן על פסק דינו של בית המשפט ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב, פ"ד נה(1) 515, ("עניין סוויסה") שבו קבע בית המשפט כי בנסיבות העניין שבפניו ראוי - מטעמים של מניעת סיכול הצדק - להורות על דחיית העיון במסמכי הנתבעת עד לאחר שיוגשו תצהירי העדות הראשית של התובע.

על רקע הפסיקה בעניין סוויסה (כמו גם פסיקה קודמת של ערכאות נמוכות), טוענות המבקשות כי ההקלטה והתמליל שברשותן מתעדים שיחה אשר יש בה כדי להפריך את טענות המשיבה מחד גיסא, ולהוכיח את טענות המבקשות מאידך גיסא. לכן, גילוי מוקדם של תוכן ההקלטה והתמליל מסכל, לטענתן, את הפוטנציאל הראייתי של ראיות אלה התומכות בגרסת המבקשות.

עיקר טענת המשיבה הוא שלאחר שנפסקה ההלכה בעניין סוויסה שב בית המשפט ודן בסוגיה זו (רע"א 5266/10 פלוני נ' מרכז רפואי פלוני, (15.8.10) (" עניין פלוני")), ונקבע כי דחיית עיון בראיות היא עניין שיש להתירו במקרים חריגים ביותר ורק כאשר מתקיים חשש ממשי לשיבוש ראיות מצד בעל הדין שכנגד. המשיבה טוענת עוד שהמבקשות לא עמדו בנטל להראות את קיומן של הנסיבות המצדיקות את קבלת הבקשה.

כאמור, דעתי היא שהדין הוא עם המשיבה ומשום כך יש לדחות את הבקשה.

ראשית, בעניין סוויסה  ניתנה אפשרות לדחות את העיון בראיות הנתבעות עד לאחר הגשת תצהיר העדות של התובע ולא, כפי שעותרות המבקשות, עד לאחר שמיעת העדויות במשפט. בעניין פלוני ציין בית המשפט:

"בפסק-הדין בעניין סוויסה נקבע שהנתבעים יציגו את מלוא ראיותיהם לאחר הצגת הראיות מטעם התביעה; זהו סדר הבאת הראיות הרגיל. לעומת זאת, דחיית מועד הצגתן של ראיות מטעם התובע עד לאחר הצגת ראיותיו של הנתבע אינה מקדמת את היתרונות שב"משחק בקלפים פתוחים" (שהרי דחיית הצגתה של ראיה פועלת ל"סגירת הקלפים") ומן העבר השני אף אינה מתיישבת עם השיטה האדברסרית, שסדר הבאת הראיות הוא יסוד מוסד בה. בדחייה מסוג זה כרוכה פגיעה כפולה בכללים הדיוניים הרגילים: הן בסדרי הדין הנוגעים להליכי גילוי מוקדם, הן בסדרי הדין הנוגעים לסדר הבאת הראיות במשפט. פגיעה כפולה כזו תהיה מוצדקת לעיתים רחוקות ביותר."

אין צריך לומר  שבנימוקי המבקשות לא ניתן למצוא את אותן נסיבות מיוחדות שיצדיקו, לעיתים רחוקות , את שינוים של סדרי כנעתר בבקשה (וראו גם רע"א 5422/12 פינקלשטיין נ' הפול-המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ (12.8.12)).

שנית, נראה לי שטענותיהן של המבקשות לוקות בחסר שכן על פי הנטען, הקלטת והתמליל מתעדים שיחה שיש בתוכנה כדי לסתור ולהפריך את טענות המשיבה ולתמוך ולהוכיח את טענותיהן שלהן. אם אכן כך הדבר, לא ברור מדוע אין ראיות אלה יכולות לבסס את גרסתן העובדתית שעמה יהיה על המשיבה יהיה להתמודד כאשר זו תביא את ראיותיה. הטענה הנוספת, שאם תוכן הקלטת והתמליל ייחשפו כבר עתה תוכל המשיבה להתאים את גרסתה לדברים, נראית לי בלתי מבוססת , שלא לומר מופרכת. גרסתה העובדתית של המשיבה נטענה בכתב הגנתה בצורה ברורה והחשש שמא העדויות שיובאו מטעמה יותאמו, כביכול, לתוכן הקלטת והתמליל, אינו מבוסס די הצורך מפני שברור שבמקרה כזה תיווצר סתירה בין הנטען בכתב ההגנה לבין הנטען בעדויות המשיבה. סתירה שלפי טענות המבקשות ניתנת לאיתור בקלות רבה.

אוסיף עוד כי נראה לי שמעבר להיותה מוגבלת לנסיבות חריגות ולמקרים יוצאי דופן, הגיונה של ההלכה שנפסקה בעניין סוויסה, הוא בשאיפה למנוע מתובע, ולא מנתבע, להתאים את גרסתו לראיות שבידי הנתבע ובהקשר זה יש לנטל הראיה  משמעות רבה. התובע הוא יוזם ההליך ועליו להוכיח את גרסתו, כאשר זו מוכחשת על ידי הנתבע. לעיתים רחוקות, כפי שהיו הנסיבות בעניין סוויסה, הכחשתו של הנתבע מבוססת על ראיה שחשיפתה בשלב מוקדם (היינו קודם להצגת ראיותיו של התובע), עלולה לשבש את המהלך התקין של הבירור העובדתי. זה אינו המצב בענייננו וראיותיהן של המבקשות אמורות לבסס את גרסתן המובאת בכתב התביעה.  הטענה, הנטענת בשפה רפה, שתוכן הקלטת והתמליל סותר טענות מסוימות בהגנתה של המשיבה, אינה מצדיקה את דחיית העיון בראיות אלה עד לאחר הצגת ראיות המשיבה שכן לכל היותר מדובר של ראיות שהן ראיות הזמה ומטבע הדברים מדובר רק בתמיכה למהימנות גרסת המבקשות ולא מעבר לכך.

הבקשה נדחית.

המבקשות ישלמו למשיבה שכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ש"ח.

ניתנה היום,  ט' ניסן תשע"ג, 20 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה

מיכל נזרי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: